יצירת טקסטיל היא אחת הטכנולוגיות הקדומות ביותר שיצר האדם- בנייה של רשת מסיבים או חוטים העשויים מחומרים טבעיים או מלאכותיים לכדי פיסה של בד או אריג שימשה את בני האדם בכל העולם ומכל התרבויות. הטכניקות השונות והמגוונות של יצירת טקסטיל כוללות אריגה, סריגה, רקמה, טוויה, קליעה וליבוד והחומרים בהם ניתן להשתמש הם כה רבים- מחומרים טבעיים כמו כותנה, פשתן, יוטה, במבוק, סיבי עלים ומתכות שונות דרך חומרים מן החי כמו צמר ומשי ועד חומרים מעשי ידי אדם כמו ניילון, פוליאסטר, נייר ועוד.
טקסטיל משמש מטרות שונות- חלקן פרקטיות, חלקן דקורטיביות וחלקן גם וגם. פריטי טקסטיל מסוימים ברחבי העולם קיבלו מעמד של נכסים היסטוריים חשובים שערכם הכספי והתרבותי עצום.
במאה ה-20, כשהאמנות המודרנית מתרחבת ומאפשרת למדיומים חדשים רבים או למדיומים שעד לאותה נקודה לא נחשבו לאומנותיים, כמו במקרה של טקסטיל, להכנס למוזאונים ולגלריות ולפרוץ לשוק האמנות, העיסוק בטקסטיל כמדיום לגיטימי הופך להיות פופולרי ובשנים האחרונות אנו רואים שהביקוש לאמנות טקסטיל רק עולה. אמנים ואמניות שונים ברחבי העולם משתמשים בטקסטיל בקונטקסט חדש וחוקרים דרך המדיום העשיר הזה את נרטיביים תרבותיים, חברתיים וקונספטואליים. ההתרחבות של שימוש בטקסטיל מעולם העיצוב והדקורציה לתוך עולם האמנות העכשווית מייצר מגוון של טכניקות חדשות ומפתיעות ועבודות אמנות עשירות ומהפנטות.
הנה כמה דוגמאות לאמניות טקסטיל בולטות של זמננו:
שילה היקס
לא סתם היקס היא הראשונה ברשימה שלנו, היא אחת האמניות החשובות של ימינו. היקס הינה אמנית אמריקאית, ילידת 1934 שמתגוררת מאז שנות ה-60 בפריז ועוסקת במגוון מדיומים, טכניקות וחומרים. היא התחילה את דרכה באומנות כציירת ובהמשך, בעת ששהתה במקסיקו למשך כמה שנים, פנתה לאריגה וטקסטיל כשהעניין שלה בצורות וצבעים נשאר מאד נוכח בעבודותיה. היקס בונה מיצבי ענק מרשימים וכן עבודות קיר מיניאטוריות בהן היא משלבת חומרים לא שגרתיים ושילובים מפתיעים כמו חלקי צדפות, פיסות סלעים, גומיות, שרוכים ועוד.
בעבודותיה היקס מתייחסת לפרקטיקות מסורתיות של אריגה וטוויה והקשר שלהן לארץ המוצא ממנה הן מגיעות. היא מתעניינת במטען התרבותי שנושאות איתן טכניקות מסורתיות ובמהלך השנים טיילה בעולם ולמדה על התרבות המקומית והעיסוק בטקסטיל במקומות רבים ביניהם הודו, צ׳ילה, ישראל, יפן, ערב הסעודית ועוד. במסעותיה פיתחה היקס קשרים משמעותיים עם אמנים מקומיים, אנשי קראפט, אדריכלים, מנהיגים תרבותיים ועוד.
ציהארו שיוטה
שיוטה היא פסלת ואמנית פרפורמנס יפנית, ילידת 1972 היוצרת מיצבים העוסקים ביחסי בין הגוף לחלל, זכרון, שייכות ונרטיביים אישיים. העבודות הידועות ביותר שלה הן מיצבים גדולי מימדים העשויים מרשתות אינסופיות של חוטים בשילוב חומרים יומיומיים כמו מפתחות, פרטי לבוש, מזוודות וכד׳. עבודותיה מלאות בסימבולים צבעוניים וחומריים. החוטים האדומים בהם היא מרבה להשתמש מסמלים את צבע הדם של המחזור הנשי.
את מיצבי הענק שלה החלה לייצר כשהתגוררה בברלין ונחשפה לתרבות המקומית של הצגת עבודות אמנות בהאנגרים גדולים. מבני החוטים המורכבים שהיא יוצרת כוללים חפצים אובייקטים יומיומיים והאינטראקציה בין השניים מאד מעניינת- החוטים עוטפים, סובבים סביב, מגלים ומסתירים את האובייקטים והצופים עשויים לחוש שהם במעין מבוך אינסופי ומרושת. מערכות החוטים הסבוכות מסמלות מערכות יחסים- הסתבכויות, מתחים, התרופפות, קשרים, כל אלה נוכחים מאד בעבודות.
שיוטה זוכה להצלחה גדולה כבר לא מעט שנים ואף זכתה לייצג את יפן בביאנלה בונציה בשנת 2015.
ארין מ. ריילי
הצעירה מבין האמניות שבחרנו, ריילי היא ילידת 1985 שחיה ועובדת בברוקלין, ניו יורק ובתקופה האחרונה זוכה להצלחה גדולה בעולם האמנות. היא יוצרת בעבודת יד אריגים אילוסטרטיביים המכילים לעיתים דימויים קשים לעיכול ועוסקים בנושאים של מיניות, נשיות, פגיעה עצמית, פורנוגרפיה, אלימות, סמים ועוד. על אף התכנים הכבדים, העבודות מתאפיינות באסתטיקה נעימה שמייצרת דיאלוג מעניין בין הנראות לתוכן. ריילי אוספת דימויים מפייסבוק, אינסטגרם ושאר הרשתות החברתיות ואלו משמשים לה כהשראה לעבודותיה, מכאן האופי העכשווי מאד של העבודות. ריילי מציגה את עבודותיה בגלריות נחשבות ברחבי העולם ואין ספק שעוד נשמע עליה רבות.
