מה זה פופ ארט?
זרם אמנותי שנוסד ב-1950 פוסט מלחמת העולם השנייה בבריטניה ובארה"ב, ושיקף את השפע הכלכלי, תרבות הצריכה ושיווק.
הזרם הבליט את הזיקה בין היצירה לבין התרבות הפופולרית ומוצרי הצריכה האופייניים לה כמו מכוניות, מוזיקת פופ, טלויזיה, בגדים ועוד. העבודות מתאפיינות בצבעוניות רבה ובהכנסה של חומרים חוץ אומנותיים לעבודות כגון קומיקס, בקבוקי קולה ושחקני קולנוע. בצורה זו הוריד הפופ-ארט את האמנות הנשגבת לכאורה אל הרחובות. המוצר הסתמי הפך למושא לגיטימי לייצוג ונוצר טשטוש בין ה"גבוה" ל"נמוך", או בין תרבות "נעלה" לכוחות השוק.
יצירות מפתח:
ריצ'רד המילטון – "מהו בדיוק זה שעושה את הבתים של היום כל כך שונים, כל כך מושכים?" (1956).
קולאז' שיצר המילטון מתמונות ממגזנים אמריקאיים כדי ליצור ראי של החברה הצרכנית. הקולאז', שנמנה עם יצירות הפופ הראשונות, שימש ככרזה לתערוכה לונדונית בשם "זהו המחר" והופיע בקטלוג. תמונת הקולאז' מעבירה מסר שלפיו תרבות "העילית" שוות ערך לתרבות ה"המונים" (ספר לצד טלוויזיה, תה מסורתי לצד אוכל מהיר).
אנדי וורהול- "32 פחיות המרק של קמפבל" (1962).
יצירה בת 32 ציורים של פחיות מרק- מוצר אמיתי שנמכר עד היום במדפי הסופר האמריקאי ושוורהול לטענתו אכל כל יום במשך 20 שנה. בסיס הציור הדפס משי על בד ועליו צבע וורהול באופן ידני. היצירה מייצגת את תופעת האוכל המהיר- סימבול לייצור ההמוני של מוצרי צריכה בפסי ייצור תעשייתיים ואחידים. בכך גם הפך ורהול את המוצר הסתמי וחסר החשיבות ליצירת אמנות פופולרית ונחשבת.
רוי ליכטנשיין – "וואם!" (1963).
יצירה ענקית ברוחב של 4 מטר אשר מציגה שילוב קטעים מחוברת קומיקס אמיתית. בצד אחד ישנו מטוס קרב היורה טיל ובצד השני פיצוץ צבוע בצעי אדום וצהוב חזקים בצירוף המילה "וואם!" באנגלית. היצירה גרמה לציבור להפסיק לראות בקומיקס אמנות נחותה ופשטנית.
