top of page

פרחים ופריחה באמנות


בטבע, מטרתם של הפרחים היא פשוטה וברורה- להתרבות. ניחוחותיהם וצבעיהם המפתים של הפרחים מושכים אליהם חרקים, פרפרים, דבורים ושאר יצורים שעוזרים בתהליך ההפרייה וכך הפרחים שורדים. בדומה לחרקים השונים, גם אנחנו בני האדם נמשכים מאד לפרחים- למראה העגלגל והסימטרי שלהם, לריחות ולמה שהם מייצגים עבורינו. ניתן לטעון שפרח הוא יופי אובייקטיבי טהור. לאורך ההיסטוריה ובתרבויות השונות, פרחים הם סמלים בעלי משמעויות רבות- פריון, יופי, אהבה, מיניות, נשיות, שגשוג, עושר, מחזוריות החיים, שפע ועוד.


מראשית תולדות האמנות, אנו פוגשים ייצוגים של פרחים, שתמיד היוו מקור השראה עבור אמנים. ממצרים העתיקה, שם פרח הלוטוס מופיע כקישוט על חפצי נוי שונים, דרך הודו שם פרח הלוטוס מסמל לידה ותחיה משום שפרחיו נפתחים עם הזריחה, אמנות בוטנית באירופה ששימשה חוקרים ומדענים, ציורי פרחים בתקופה הרומית שסימלו פריון ואירוטיקה ועד האמנות המודרנית והאמנות העכשווית של ימינו שאמנים ממשיכים לעסוק בנושא המרתק והרחב הזה.


בחרנו להתמקד בחמישה אמנים מתקופות שונות שמשתמשים בפרחים ביצירותיהם ולבחון את האופנים השונים בהם הם ניגשים לנושא זה וכיצד הם בוחרים לתאר את הפרחים.


קלוד מונה

חבצלות מים 1916

חבצלות מים, 1916


אין ראוי יותר ממונה כדי לפתוח את הרשימה הזו. אחד הציירים הגדולים ביותר, אבי תנועת האימפרסיוניסטיים, התמקד שנים בתיאור חבצלות המים שצפות על האגם בביתו שבג׳יברני, צרפת. הסדרה של חבצלות המים שנקראת גם ״נימפות״ מונה ב-250 ציורי שמן שצוירו לאורך שנים, מ-1897 ועד 1926.


כשמתבוננים בסדרה אפשר לראות את השינויים והדינמיות של החיים שמשתקפים לא רק בפרחים ובתאורה השונה של שעות היום אלא גם בנפשו של האמן. הציורים מצליחים לתפוס בצורה עדינה ומדויקת את ההשתנות הבלתי פוסקת שמתרחשת גם מבחוץ וגם מבפנים. האנרגיה של משיכות המכחול, בחירת הצבעים, האווירה השורה על הציור, כל אלה מעידים על הלך הרוח של מונה בשעת היצירה.

קלוד מונה חבצלות מים

חבצלות מים, 1926


ג׳ורג׳יה אוקיף

פרח לבן 1930

פרח לבן, 1930


אי אפשר לדבר על אמנים שמציירים פרחים בלי להזכיר את אוקיף. אחת האמניות החשובות והמרכזיות של המאה ה-20 התמקדה במשך כמה עשורים בלצייר פרחים ואלמנטים מהטבע בטכניקה מעוררת השתאות. אוקיף, ילידת ויסקונסן, ארה״ב 1887, החלה את הקריירה האמנותית שלה כציירת אבסטרקטית והתנסתה במגוון חומרים וטכניקות. בשנת 1929 היא הגיעה לניו מקסיקו והקרבה לטבע ולנופי ההרים שסביבה, היוותה השראה לעבודות חדשות שהיו סביב אלמנטים מהטבע. במהלך שנות ה-20 ועד שנות ה-50 אוקיף יצרה המנון ציורי פרחים, שהפכו ליצירות המפורסמות ביותר שלה.

פרחים באומנות אירוס שחור

אירוס שחור, 1926


באופן לא מפתיע, רבים נטו לפרש את ציורי הפרחים של אוקיף כמבטאים מיניות ומייצגים את איבר המין הנשי. אוקיף עמדה נגד פרשנויות אלה וטענה שאין קשר בין הציורים שלה ובין מיניות וענתה למבקרים שאם הם רואים וגינות בציוריה, זה שיקוף של מה שמתרחש אצלהם בראש.


פרידה קאלו

פרחים באומנות מגנוליות 1945

מגנוליות, 1945


״אני מציירת פרחים כדי שהם לא ימותו״ כך הצהירה קאלו על השימוש הרב בדימוי הפרח ביצירותיה. קאלו היא כמובן אחת הציירות הידועות והחשובות ביותר בעולם ושאנחנו חושבים על דמותה, התמונה שעולה בראש היא שלה עם זר פרחים גדול וצבעוני לראשה. קאלו, ילידת מקסיקו 1907 השתמשה רבות בפרחים בציוריה כייצוג לזהות וללאום שלה, וכן כסמל לפוריות שכן קאלו לא יכלה להביא ילדים לעולם בגלל שנפצעה בתאונה שעברה בגיל צעיר.


הפרחים בעבודותיה של קאלו אינם רק סמל לחיים אלא גם מסמלים את המוות ואת ההתכלות. קאלו יצרה עשרות פורטרטים עצמיים בהם היא מוקפת בצמחייה הייחודית למקסיקו ועל ראשה זר פרחים שמורכב מפרחים הקשורים במולדתה.

פרחים באומנות המסגרת 1939

המסגרת, 1939


אנדי וורהול

פרחים באומנות פרחים 1964

פרחים, 1964


מנהיגה הבלתי מעורער של תנועת הפופ ארט, אנדי וורהול מוכר לכולנו בזכות ההדפסים פורצי הדרך שלו. בשנת 1964 וורהול הוציא את סדרת הפרחים שלו שהיוו תפנית מרעננת ומעניינת מהנושאים שבדרך כלל וורהול עסק בהם- מוצרי צריכה וכוכבי פופ.


בסדרה ווריאציות שונות של אותו הדימוי- ארבעה פרחי היביסקוס שברקע צמחייה. מעניין לדעת שוורהול לא יצא אל הטבע לצלם פרחים, אלא השתמש בצילום שהוא מצא בגליון של מגזין צילום וכשהצלמת שצילמה את התמונה המקורית גילתה על כך, היא תבעה אותו. כמה אירוני שוורהול נתבע על שימוש בתמונה של פרחים אחרי שנים של שימוש בתמונות של מותגים ידועים ואנשים מפורסמים.

פרחים באומנות פרחים 1970

פרחים, 1970


ייתכן שהמתח בין עולם הטבע לבין הטכניקה המכנית של ההדפס הוא שהופך את עבודות הפרחים של וורהול לחזקות ביצירותיו.


ג׳ף קונס

פרחים באומנות פאפי 1992

פאפי 1992


ג׳ף קונס, יליד ארה״ב 1955 השתמש בפרחים בפסלים שלו בכל מיני דרכים וטכניקות, שהשיא היה כלב ענק שיצר מעשרות אלפי פרחים חיים בשנת 1992 ברחבת הכניסה של מוזיאון הגוגנהיים בבילבאו. גובהו של הפסל הוא 12.4 מטרים והוא מכיל 55,00 ק״ג של אדמה וכ60,000 פרחים. קונס משלב בפסל זה שני דימויים סכריניים וקיטשיים- כלבלב ופרחים ובדומה לעבודותיו הקודמות, גם כאן יש נסיון לייצג את תרבות השפע הקפיטליסטית והעודפות שמסמלת את החברה של ימינו. כשקונס דיבר על יצירת הפסל הוא סיפר שרצה לייצר אצל הצופים תחושה של ביטחון, שלווה ושמחה.


מעניין לראות שימוש בפרחים אמיתיים בפיסול ולחשוב על איכויותיהם הייחודיות של פריחה, לבלוב ולאחר מכן כמילה ונבילה.

Komentar


bottom of page